יצחק אלחנן ולדשיין
 | |
| לידה |
1894 שרשוב, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
1941 (בגיל 47 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1941 |
  | |
הרב יצחק אלחנן ולדשיין שכונה השערשובער (ביידיש: דער שערשובער) (ה'תרנ"ד - תמוז/אב ה'תש"א) היה מנהל רוחני ברשת ישיבות 'בית יוסף', המשתייכות לתנועת המוסר. תלמידו המובהק ועורך ספרו של ר' יוסף יוזל הורביץ, 'הסבא מנובהרדוק'.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק אלחנן ולדשיין נולד בשנת ה'תרנ"ד בעיירה שרשוב שברוסיה הלבנה.[1] אביו, הרב אברהם אהרן, היה רבה של העיירה.[2] בצעירותו למד ר' יצחק בישיבת 'תורת חסד', בבריסק, אצל הרב משה סוקולובסקי, ולאחר מכן בישיבת 'ענף עץ החיים' במיילץ, אצל הרב זלמן סנדר כהנא שפירא.[3]
בשנת ה'תרס"ג סגר ר' זלמן סנדר את הישיבה במיילץ, ור' יצחק התכוון לעבור לישיבת 'תורה ודעת' בנובהרדוק, בראשותו של רב העיירה, מנחם קרקובסקי. בישיבה זו נלמדו לימודים כלליים לצד לימוד התורה, וזו הייתה הסיבה שר' יצחק רצה לעבור דווקא לשם, כפי שתיאר אביו במכתב לרב קרקוסבקי: "בני כבר טעם במדה גדולה מעץ החיים (=התורה), וכעת רוצה לטעום גם מעץ הדעת"[4].
כשהגיע ר' יצחק לנובהרדוק, השפיעו עליו תלמידי ישיבת המוסר בעיירה שייכנס לישיבתם, ושם הושפע ר' יצחק מדמותו של ראש הישיבה, הסבא מנובהרדוק, ובחר להישאר וללמוד בה.[1] תלמידי ישיבת המוסר בנובהרדוק מספרים, שכדי לשכנע אותו להישאר בישיבתו, הבטיח הסבא מנובהרדוק לר' יצחק שבתום חודש ללימודיו בישיבה יספק לו מורה פרטי, שילמד אותו את השפה הרוסית וכן לימודים כלליים, אך כעבור חודש שבו למד ר' יצחק בישיבת המוסר הוא כבר לא רצה בכך.[2]
בשנת ה'תרפ"ח התמנה ר' יצחק למנהלה הרוחני של ישיבת 'בית יוסף' בעיירה פינסק, בראשותו של הרב שמואל וינטרוב[6]. בשנת ה'תרצ"ה עבר ר' יצחק לשמש כמשגיח בישיבת 'בית יוסף' באוסטרובצה, בראשותו של הרב מרדכי שמעונוביץ, והוא החזיק במשרה זו עד שנת ה'תרצ"ט[7].
מלבד תפקידיו הפורמליים כמשגיח, היה ר' יצחק מגיע מפעם לפעם לישיבות נוספות השייכות לרשת 'בית יוסף' כדי למסור בהן שיחות מוסר[8]. ביום י"א באלול ה'תרצ"ט (1 בספטמבר 1939), בעת פלישת גרמניה הנאצית לפולין, שהה ר' יצחק בישיבת 'אהל תורה' בברנוביץ', בראשותו של הרב אלחנן וסרמן, ובעקבות הפלישה נבצר ממנו לחזור לביתו. בחורף ה'ת"ש עזבו תלמידי ישיבת ברנוביץ' - ואיתם גם ר' יצחק - את העיירה, ונסעו לווילנה, בהוראתו של הרב חיים עוזר גרודזנסקי. משם גלתה הישיבה לעיירה טרוקי, ובקיץ ה'ת"ש עברה לעיירה סמילישוק. ר' יצחק נתפס על ידי הגרמנים יחד עם תלמידיו בקיץ ה'תש"א, בעיצומו של שיעור בישיבה, וכולם נהרגו מיד.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תרפ"ב נשא ר' יצחק לאשה את לאשה את גיטל, בתו של הרב אלתר שמואלביץ (אחותו של הרב חיים שמואלביץ), ונכדתו של רבו, הסבא מנובהרדוק. בשנת ה'תש"ז נישאה גיטל לרב חיים זאב פינקל, המנהל הרוחני של ישיבת מיר.
בנם הבכור של ר' יצחק וגיטל, הרב רפאל, שנולד בשנת ה'תרפ"ו, שרד את השואה, נשא לאשה את מינה, נכדתו של הרב יעקב יוסף הרמן,[9] והם קבעו את ביתם בארץ ישראל.
בנם הצעיר, דוד יוסף, שנולד בשנת ה'תרפ"ח, נספה בשואה.
דמותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להמחיש את רעיונותיו, נהג ר' יצחק לתבל את שיחותיו המוסריות בסיפורים ומשלים, ואפילו בענייני אקטואליה. כך למשל בהספד על רבו, הסבא מנובהרדוק, פיתח ר' יצחק את הדימוי 'ספינה שאבד קברניטה', ובין השאר הזכיר את האונייה 'טיטניק', שטבעה שנים לא רבות קודם לכן:
קורה לפעמים שהספינה מצד עצמה טובה מאוד וחזקה, ומסודרת כמו "עולם מיוחד", כמו שהייתה עשויה הספינה "טיטאניק" הידועה, ומכל מקום למרות כל החוזק שלה קרה לה אסון על ידי חתיכת קרח הנקראת מים הקרח, ובכל כחה דפקה על הספינה עד שנשברה לרסיסים. כן צריכים אנו לפחד, שאע"פ שאדמו"ר ז"ל מסר נפשו לעשות עולם מיוחד ממבקשי השלימות, מכל מקום גם ספינה חזקה כזו צריכה שמירה מיוחדת.[10]
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבות בני עקיבא, וראש ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה
- הרב חיים זייצ'יק - ראש ישיבת 'בית יוסף' בבוצ'אץ'
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב יוסף שטרן, קונטרס תולדות יצחק, תורת יצחק, ללא ציון מו"ל, תשע"ו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרי הרב יצחק ולדשיין, באתר הספרייה הלאומית
- אין מצווה בלא גזירה, הרב יצחק אלחנן ולדשיין הי"ד, באתר תורתך לא שכחתי.
יצחק אלחנן ולדשין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 דוד זריצקי, תורת המוסר, תל אביב: הוצאת "מוריה", תשי"ט, עמ' 172
- ^ 1 2 הרב בן ציון ברוק והרב דוד זריצקי (עורכים), גוילי אש, ירושלים: הוצאת ישיבת "בית יוסף" נובהרודוק, תשל"ג, עמ' קמט
- ^ יעקב יוסף שטרן, קונטרס תולדות יצחק, תורת יצחק, ללא ציון מו"ל, תשע"ו, עמ' תרמג
- ^ הרב אברהם יפה'ן, חזיתיה מאחורי, ספר זיכרון - זכור לאברהם, עמ' ז. הרב יפה'ן מספר זאת על 'תלמיד בעל כשרון גדול', ואת הזיהוי עם ר' יצחק עורך הרב איתם הנקין, תערך לפני שלחן, הוצאת מגיד ה'תשע"ט, עמ' 180.
- ^ הרב איתם שמעון הנקין, תערך לפני שלחן, הוצאת מגיד, תשע"ט, עמ' 181
- ^ יעקב יוסף שטרן, קונטרס תולדות יצחק, תורת יצחק, ללא ציון מו"ל, תשע"ו, עמ' תשד
- ^ יעקב יוסף שטרן, קונטרס תולדות יצחק, תורת יצחק, ללא ציון מו"ל, תשע"ו, עמ' תשיג
- ^ הרב אברהם רפופורט, קונטרס חסדי דוד, בתוך: דברי בינה ומוסר, תל אביב: "עטרת יוסף", תש"ל. קונטרס חסדי דוד נדפס בעילום שם, אך שלמה טיקוצ'ינסקי, 'גדלות האדם' ו'שפלות האדם' בארץ לא זרועה, חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה, ירושלים: הוצאת מאגנס, עמ' 228, הע' 25, כותב שמבירורים שונים נודע לו שם הכותב.
- ^ רוחמה שיין, הכל לאדון הכל, מהדורה חדשה משופרת ומורחבת, ירושלים: ספריית פלדהיים, תשס"ג, עמ' 312
- ^ הרב יצחק אלחנן ולדשיין, תורת יצחק, מהדורה שניה בעריכה מחודשת, ללא ציון מו"ל, תשע"ו, עמ' תקנג
| בקרת זהויות |
|
|---|